קר שם בחוץ Baby It's cold Outside

29 - 30 באוגוסט

For the English readers:

We continue our journey in the Rockies and encounter stormy weather. We spent the day in Johnston Canyon and even saw – at last! – some moose. The next day Ophir spotted through the windows of the RV three Elks crossing the river beneath the rest area where we spent the night. And we visited some wonderful lakes in the Minnawanka Loop near Banff. At the end of the day we started our journey towards Jasper.

קמנו ליום גשום ואפור. העננים הנמוכים הסתירו לחלוטין את ההרים והנוף והעגמומיות שלטה. עזבנו את הקמפינג מאוחר, בלי הרבה חשק לעשות משהו. החלטנו לנסוע למפל Johnston הסמוך. אחר הכל, ממפל מים אפשר ליהנות גם ביום סגרירי. ואכן כך היה.

מסלול הליכה בן קצת יותר מקילומטר בתוך ואדי נחמד וצר הוביל אותנו למפל שוצף. עבור אופיר האטרקציה הייתה מנהרה קצרה בסלע המובילה ממש בסמוך למים הניתזים של המפל. וכמובן שגם סנאים קטנים בדרך.

ממפל ג'ונסטון נסענו לעיירה באנף – גם לבדוק במרכז המטיילים את תחזית מזג האויר וגם להסתובב בעיירה – דבר שאפשר לעשות גם כשגשום וקרררר...

לצד הכביש הראשי ראינו התקהלות מכוניות. כפי שכתבתי בפוסט קודם, בישראל זה היה אומר תאונה והרבה סקרנים. פה, ברוקיז זה אמר – מוּסים! (בעברית: "אייל קורא", אבל אין מוסים שמדברים עברית) באחו מתחת לכביש רעו בנחת שתי מוסיות והתעלמו לחלוטין מקהל המעריצים שהתקבץ במיוחד לכבודן. אני לא ממש יודע מה האיי קיו המדוד של מוס ממוצע, אבל ברור לי שהוא חייב להחליף יועץ תקשורת. משהו באטיטיוד של המוס לא גורם שאנשים יכבדו אותו. אם להתנסח בעדינות – מראהו של המוס ותנועותיו האיטיות להחריד משדרים איתגור שכלי עז משולב באוטיזם קשה. או בפשטות - מדובר בחיה דבילית במיוחד. אנחנו אגב, מבינים משהו בחיות דביליות ועל כך כמה פסקאות למטה. אבל לעדת המצלמים הגישה האוטיסטית הזאת דווקא משתלמת כי לא צריך לרדוף אחרי המוסים כדי להצליח לצלם.

התחזית במרכז המבקרים הבטיחה עוד מאותו אפור ואני התבאסתי קשות. אחרי הכל, אנחנו כאן ברוקיז כדי לראות נופים הרריים וכל הכיף ניטל מהאזור אם אי אפשר לראות כלום. התנחמנו בפאסט פוד. אופיר הייתה מרוצה סוף סוף (עבר עליה יום לא פשוט).

כשחזרנו לקרוואן כבר היה מאוחר ואופיר עוד הייתה צריכה להתקלח. במסגרת היום המבאס, ביאס אותנו לחזור לקמפינג המרוחק 25 ק"מ מהעיר, כשאנו מתכננים לחזור אליה כבר למחרת בבוקר, ועוד לשלם על עצם העמדת האוטו בקמפינג 21.5$. החלטנו כי למרות האיסור, נעביר את הלילה באחד מרחובות באנף. הסיכוי שידפקו לנו על הדלת וידרשו שנזוז נראה מינימלי וככה נחסוך כסף, זמן ודלק. הסתובבנו בעיר עד שמצאנו רחוב שנראה לנו מתאים: לא כ"כ מרכזי, מואר למחצה ושכניו כבר הלכו לישון ולא יראו אותנו עד הבוקר. בונוס נוסף היה החיבור לאינטרנט שזימן לנו אחד השכנים – ותודה לך. השכבנו את הילדים לישון ו...חיכינו. ז"א עינת הלכה לישון ואני לא. הסתבר שהרחוב הוא טיילת לצעירים משועממים וקולניים היורדים מהגסטהאוסים לכיוון הפאבים בעיר. באיזשהו שלב עינת התעוררה ושנינו עקבנו בשתיקה ובמתח אחרי כל מכונית שהגיעה אלינו – בחשש שמדובר במכונית משטרה. כך עבר לו הזמן באיטיות מחרידה ובלחץ לא קטן. בשעה 2 בערך נשברנו והחלטנו שמספיק לנו. הלחץ גדול עלינו. אנחנו כנראה זקנים יותר מידי מכדי לעשות דברים כאלו ועדיין לישון בשלווה. החזרנו את הילדים לכסאות הבטיחות ונסענו משם, מרגישים פחדנים ובעיקר דבילים. נסענו בכיוון הכללי של הקמפינג ההוא שמלכתחילה ויתרנו עליו בגלל הנסיעה בלילה והכסף, אך עצרנו ב-Rest Area לצד האוטוסטרדה בו חנו משאיות וקרוון או שניים והלכנו לישון. השעה הייתה כבר 3 אבל זו הייתה שינה קצרה אך מאוד רגועה. ובחינם.

קמנו משנתנו הקצרה אך הרגועה ב-Rest Area ולעיננו נגלה מראה נוף מרהיב של עמק עם פלגי מים בצילו של הר אימתני. תוך כדי ההתבוננות אופיר קראה "אני רואה טוסיק של איילה!" ואכן, לעיננו התגלו שתי איילות וגור אלק שחצו בניחותא פלג מים. התחלה נהדרת לבוקר. השמיים לא היו אפורים ונמוכים כאתמול ואפילו קרעי תכלת נצפו פה ושם. אין ספק שזה היה בוקר מצוין, שמחק באחת את הבאסה של הלילה החולף.

אחרי ארוחת הבוקר נסענו ל Minnawanka Loop מסלול נסיעה מעגלי ליד העיירה באנף המוביל לאגם Minnawanka. המסלול כולו משובץ אגמים. בחלקם רק צופים ואל חלקם אפשר לרדת, לעשות פיקניק ולהתבונן על היופי (אנחנו), לרוץ ולזרוק אבנים ומקלות לאגם (אופיר) או לבהות בכל דבר ומידי פעם לבקש שלוק חלב (עומר).

האינדיאנים המקומיים הם שקראו לאגם Minnawanka שמשמעו – אגם הנשמות, הם האמינו בקדושת האגם. גם אנחנו התחלנו להאמין בשל מזג האויר השמשי שפקד אותנו בהפתעה. אופיר בילתה בנעימים בטיפוס על סלעים גבוהים והולכים. היה כיף.

אחה"צ הוקדש להתארגנויות שונות לקראת הנסיעה צפונה לשמורת הטבע ג'ספר Jasper – כביסה, קניות בסופר, דלק ואפילו קצת אינטרנט לפרסם סופכלסוף את הפוסט שלנו על הדרך עד לרוקיז. יצאנו מבאנף לכיוון ג'ספר מתוך מטרה לשוב אליה בתוך מספר ימים, כי דרכנו דרומה לארה"ב עוברת דרכה. נסענו וחנינו פעם נוספת ב-Rest Area הנוח והיפה בו לנו אמש והרגשנו בבית.