יום רביעי, 13 באוקטובר 2010

ילוסטון - יום חינוך ארוך בקניון ותופת גהינום

18-19 בספטמבר

טוב, אז לברק נמאס לכתוב ועכשיו זו אני – עינת שכותבת. ממני אל תצפו לתובנות מעמיקות על החיים בכלל והמסע בפרט או לחידודי לשון ובכלל לכתיבה יצירתית ומרתקת. ממני תקבלו את העובדות היבשות, אבל תתנחמו בכך שבזכות זה תוכלו להנות סו"ס מהתמונות שלנו.

ביום השני בילוסטון תיכננו לבקר בקניון ילוסטון. זהו קניון שנחצב כמובן על ידי נהר הילסטון והוא עמוק למדי בחלקים מסויימים. בגלל הפעילות ההידרו תרמית באזור, ה- V שהנהר חצב בסלע התכסה בצבעים שונים בהתאם לפעילות התרמית והמינרלים שבקעו באותו מקום. וכך, הקניון מתהדר בגוונים רבים שנעים בין לבן-צהבהב, לצהוב ממש, אדום ורוד. בנוסף ישנם שני מפלים עצומים שזורמות בהם כמויות מים מרשימות, המקשטים את הקניון.

אבל עוד קודם שהגענו לקניון היינו צריכים לצאת מוקדם מוקדם (קשה ומסובך לנו וגרם להמון מתח) ולנסוע עד לקמפינג הנקרא נוריס, הסמוך לקניון הילוסטון, כדי לתפוס מקום ללילה הבא. כי ככה זה בסוף השבוע – יש למהר ולמצוא מקום כבר בבוקר. כך עשינו. אלא שבנוסף למתח הרגיל אופיר החלה להתנהג בצורה בלתי מקובלת, כולל צעקות עלינו ומכות לברק. לאור זאת החלטנו, לראשונה בטיול להעניש אותה עונש אמיתי – לא לראות סרטים כל היום. אופיר לא האמינה שאנחנו רציניים בנושא ובכתה בכי גדול כל החצי שעה הראשונה של הנסיעה, עד שנרדמה. אמנם בהמשך כבר הרשינו לה לראות סרט, אבל היא המשיכה להתנהג בצורה מזעזעת, לא הסכימה לצאת מהמכונית לטיולים הקצרצרים של צפיה בקניון, ולכן זכתה להשאר לבד בקרוואן בשעה שאנחנו הלכנו לצפות בקניון.בקיצור – יום חינוך ארוך – אבל בסופו היא החלה להתנהג בצורה נורמלית ובעיקר – מאז יש לנו איום בעונש שמאוד מרתיע אותה – עונש שלילת הסרטים בנסיעה.

חזרה לקניון ומראותיו – הוא היה יפה ומרשים. אך כל התיירים מתרכזים בצד הדרומי ובצד הצפוני של הקניון, בשני מסלולי נסיעה מהם מובילים מסלולי הליכה סלולים גם הם לנקודות צפיה שונות של הקניון. גם אנחנו כמובן נדחקנו עם המוני היפנים ועמך אמריקה לראות את המראות. מה לעשות, אנחנו לא המשוגעים שנרד לתוך הקניון ממש.

בין הסיור בגדה הדרומית לגדה הצפונית אני ואופיר הלכנו לבקר במרכז המקרים של האזור, בו למדנו על מקור הפעילות ההידרו-תרמית באזור, ה"נקודה החמה" ( hot spot) שמתחת לאדמת ילוסטון שהיא כיס מגמה שמשום מה מגיע קרוב יותר לפני כדור הארץ מבמקומות אחרים והוא שגורם לכל הפעילות ההידרותרמית במקום. אופיר נהנתה במיוחד מסרטי אסונות על הרי געש מתפרצים שרצו שם בלופ, וכן ללחוץ על מפת כדור הארץ ולהאיר את כל הרי הגעש בעולם ואת ההוט ספוט גם.

לנו כאמור בנוריס, קמפינג חמוד למדי בחורשת עצי מחט גבוהים. מסתבר ששם הייתה התקפה של גריזלי כחודש לפני כן, אך בלילות שאנו ישנו שם לא ראינו או שמענו ולו דובון אחד (ראינו ביזון שהתיישב באחו הסמוך וכמובן סנאים לרוב).

נוריס, אגב, נקרא על שם אחד נוריס, שהיה המפקח השני של פארק ילוסטון. הוא עשה כמה דברים למען הפארק, כמו תחילת סלילת הכבישים, וקצת פרסום של הפארק, אך עיקר מורשתו היא בקריאת חלקים נרחבים של הפארק על שמו. כך למשל הוא קרא לאזור התרמי הזה בשם נוריס, ואח"כ על שם האזור נקרא גם הקמפינג.

ואכן, ביום השלישי טיילנו בנוריס גייזר בייסין (Norris Geyser Basin).

באזור נוריס עשינו טיול מעגלי קצר – שחלקו היה שוב על קרשי עץ – בין כל מיני תצורות הידרו תרמיות מעלות אדים מסריחים (גופרית כמובן), מעיינות לוהטים שמהם בוקעים בנוסף למים החמים צבעים יפיפים. הצבעים נגרמים מבקטריות שונות החיות במיים הלוהטים. והיה מרתק למוד שבזכות המחקר על הבקטריות האלו פותחה שיטת ריבוי של גנים במעבדה מה שמאפשר בדיקות גנטית לעובר, זיהוי פלילי גנטי ועוד.

בעודנו מהלכים במסלול המעגלי, רוח חטפה את הכובע של עומר מעל ראשו והעיפה אותו מעבר למסלול ההליכה. בימים כתיקונם, או יותר נכון אם הייתי ללא אופיר, הייתי יורדת לשניה מהמסלול ולוקחת את הכובע, שבאדיבותו נשאר כמה שניות ליד המסלול. אולם אחרי שהדגשנו בפני אופיר מספר רב של פעמים שאסור לרדת ממסלול ההליכה באזורים ההידרו תרמים כי עלולים לדרוך על אזור דק וליפול לקלחת רותחת – לא יכולתי שלא לשמש דוגמא ומופת ולא לרדוף אחרי הכובע אל מעבר למסלול הקרשים. הכובע המשיך להתרחק במשב רוח הבא, וכבר היה באמת באמצע האור המבעבע כך שהיה אבוד באמת. זה המחיר שיש לשלם על חינוך הילדה לציית לכללי ההליכה באזורי גייזרים.(אופיר, אגב, התנהגה למופת ביום של אחרי היום המשברי וגם מצב רוחה היה מרוחם)

המשכנו לעוד אזור הידרותרמי שנקרא ביצירתיות פנכת הצייר ושם חזינו בברכות חמות בשלל צבעים, גייזרים של קיטור, גייזרים של מים, בוץ מבעבע – בקיצור - כל דרכי העינויים בגהינום.

בדרך עצרנו ליד עדר ענקי של ביזונים שהחל לחצות את הכביש. חלק מהביזונים היו עצבניים והתפתח קרב ענקים בין שניים מהם, לשימחת ליבו של ברק.




















תגובה 1:

רז סקלס אמר/ה...

התאור לא היה יבש בכלל !!!
אני כבר מתגעגע לשיחות הג'אז יא ברקץ
צילומים מקסימים כרגיל :-)
תהנו חברה !!!